<h1>צרור החיים הדרך הרביעי סימן א'</h1>
<h2>דף כו.</h2>
ערב ראש השנה יש לאדם להיות בידו שופר כשר. ולמצוה מן המובחר להיות של איל, זכר לאילו של יצחק. ושיזכור הב"ה עקידת יצחק, אבל לעיכובא אם לא מצא של איל אינו מעכב דמשנה היא כל השופרות החלולין כשרין חוץ משל פרה.
<h2>דף כז:</h2>
וצריך שיהא השופר שלם. נסדק לארכו, בין דבקו בין לא דבקו פסול. לרחבו, אם נשאר בו שיעור האמור, כשר. ודעת מורי הרשב"א ז"ל דנסדק לאורכו דפסול, דוקא דנסדק כולו לארכו. אבל אם נשתייר מקצתו ומקצתו נסדק כשר, והא דתניא לרחבו אם נשתייר בו כדי תקיעה כשר, לא למימרא דלגבי נסדק בכל ענין פסול, אלא לאשמועינן דלרחבו כי לא נשתייר בו שיעור, שהוא פסול. שופר שהיה בו נקב ויש בו שיעור בלי מקום הנקב ולא סתמו, ואותו הנקב היה מעכב את התקיעה, כשר. שכל הקולות כשרי' בשופר. ואם נשתייר בו רובו ובא לסתום הנקב במינו, אם מעכב עתה את התקיעה מכמות שהיה קודם הסתימה, פסול. דנמצא כי התוספות ההוא אינו מהודק בשופר יפה, והרי הוא (נראה) כשופר ודבר אחר, ופסול. אבל סתמו במינו ואינו מעכב עתה [את] התקיעה, כשר. אע"פ שקודם הסתימה היה מעכב, כשר. שהרי נתבטל הסתימה לגבי שופר. שופר שצפהו בזהב או באותן הצבעים שצובעין בהן השופרות, אם בפנים פסול. ואם בחוץ במקום הנחת פה צפהו, או צבעו באותו צבע שקורין אזו"ל, פסול. שלא במקום הנחת פה צפהו, או צבעו ברחוק שתי אצבעות להנחת הפה, כשר. ומשתי אצבעות ולמטה לצד הרחב, אם נשתנה מכמות שהיה, פסול. כי משתי אצבעות ולמטה מצד הרחב הקול מתפשט. ובדרך זה חלקו ה"ר יונה ז"ל. שופר שהרחיב את הקצר וקצר את הרחב, פסול, וסמך לזה, מן המצר קראתי יה (תהלים קי"ח). אבל הפכו כמלבוש, כשר, דדרך העברתו הוא זה. ויש פוסלין גם זה. היה ארוך וקצרו, כשר. וכן גרדו והעמידו על גלדו, כשר. וכל הקולות כשרים בשופר, בין עב בין דק.
ושיעור השופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן. אפי' כל שהוא שיהיה בכלו טפח שוחק, וכמו שאמרו (נדה כ"ו, א') שלשה שיעורן טפח, דופן סוכה ולולב ושופר. ויש מחמירין ומצריכין שיראה טפח מלבד האחיזה. ואומ' כי טפח האמור לגבי שופר היינו טפח היוצא. וכמו שאמרו גבי לולב היוצא מהדס טפח.
